זן ואומנות אחזקת החיים בנורבורגרינג

פורום רכב כללי - מוטוריקה, ספורט מוטורי וכל מה שמריח בנזין
סמל אישי של המשתמש
Mk4
חבר מועדון
הודעות: 3727
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

זן ואומנות אחזקת החיים בנורבורגרינג

הודעהעל ידי Mk4 » 22:40 ,15 ספטמבר 2012, ש'

"האימה, האימה".
(קולונל קורץ, אפוקליפסה עכשיו)

פ א נ י ק ה !
אני בתוך קופסאת פח רועשת וקטנה קשור לבאקט-סיט ורתמת ארבע נקודות מלאה וטס במורד כביש צר ומפותל הצולל אל עבר תחתית יער אפל. לפני כ-5 שניות העברתי לחמישי ובהנתן זוית הירידה, רעש המנוע והרעידות מהשלדה והמתלים אני רק יכול לנחש שאני טס במהירויות מעט יותר גבוהות מהישורת של "כוכב יאיר". אני נזרק בין עיקול אחד למשנהו על גבול האחיזה של צמיגי הסמי-סליקס הקטנים, והמהירות גוברת כל הזמן.

לפני, בקצה הירידה ומתקרב אלי בקצב מבהיל, שוכן עיקול משמעותי שמאלה. המדריך לימיני צועק שאני חייב לקחת אותו במצערת מלאה - שאם לא אני בהחלט עלול לסבסב את קופסת הפח לתוך גדר הבטיחות. ואם כבר בבטיחות עסקינן אותה גדר "בטיחות" - מחסום פלדה שלא היה מבייש שופל של בולדוזר – נמצאת בדיוק שני מטר מכל צד של פיסת האספלט הצר כשבניהם קצת דשא בתפקיד משטח החלקה אורגאני. חשוב לשמור על המכונית יציבה ומיושרת ככל שניתן. כל תזוזה, כל הפניית הגה עצבנית, כל פספוס קל, מטלטלים את המרכב כמו ספינה בים סוער ואינם מאפשרים לנהג לבלום ביעילות ובחוזקה בישורת הקצרה שלאחר העיקול בואך הפניה החדה שמאלה. כן, קהל רב מחכה בדיוק שם, חמוש במצלמות, לתעד מה קורה לאלה שלא מצליחים לארגן את עצמם ואת המכונית שלהם בזמן.

הכל היה עוד איך שהוא טוב ויפה אם המסלול היה פנוי יחסית. אבל היום יום יפה. יפה מאוד (שמיים כחולים ושמש של סוף קיץ גרמני) והמצב לא טוב. לפני כמה שניות, כשעוד היה לי שבריר פנאי להציץ במראות ראיתי איזה 911 לבנה ובימר כתומה מצמצמות אלי מרחקים. אני מניח שבשלב זה הם כבר ממש קרובים אלי ויתכן ואפילו כבר החלו להבהב לי בעצבנות. 30-40 מטרים לפני דוהרת מיני קופר אס בקצב שלי ולפניה שירוקו, מה שנראה כמו פוקוס RS ואופנוע. לעזאזל האופנועים הללו! איטיים, והזויים. לא קולטים שאופנוע לא יודע לבלום ולפנות כמו סוזוקי סוויפט חמושה בסט קויל-אוברים של אוהלינס וצמיגי סמי-סליקס. לא מפנימים שפה, הם אלו שמעכבים את התנועה. ולא, הם לא שומעים את הצפירות, לא קולטים את ההבהובים ולא מסתכלים במראות.

הנורבורגרינג, 21 קילומטרים של פיתולים וואגנריים בהרי האיפל של מערב גרמניה, נחשב למבחן האולטימאטיבי לנהג הגבר, אבל כרגע אני לא יכול לחשוב על מסלול שנתפר יותר למידותיו של המין השני – זה שכן מסוגל לעשות כמה דברים ביחד. וכך, בעודי מנסה לפצל את חלוקת הקשב המוגבלת שלי בין התמודדות עם תוואי המסלול, המהירות, המכונית הבלתי מוכרת שבה אני נמצא, חישוב צפי ההתנהגות של התנועה הכבדה שלפני ובחינת המראות על התנועה שרוכבת לי על הזנב, מחליטה המיני שלפני לתקוע ברקס ב-190 קמ"ש בדיוק ביציאה מהעיקול. אני עכשיו סוגר עליה ב-20-30 קמ"ש על גבול אחיזת הצמיגים, עם גדר פלדה 3 מטרים לימיני ו- 911 GT3RS ו-M3 GTS רוכבות לי על הישבן.

מישהו יודע איך מתרגמים את המילים Petrifying ו-overwhelming לעברית?
פחד מצמית? עומס מכריע? ככה זה שאין משהו מקביל בארץ הקודש. כנראה שפשוט אין שימוש אמיתי למילים הללו מחוץ לרינג.
ננסה אולי להשתמש בדוגמה אחרת. זוכרים את הפעם שבה הלכתם לרכבת הרים ממש מפחידה? או קפצתם בבנג'י? או אולי אפילו קפצתם ממטוס עם מדריך צניחה חופשית? כולם מפחידים, נכון. חלקם אף מפחידים מאוד. בכולם המוח הזוחלי שלכם – זה האחראי על הרגשות והפחדים – רצה לקפוץ החוצה ולדפוק לכם סטירה רצינית לפנים. אבל – וזה "אבל" חשוב – החלק השני של המוח שלכם – זה שאחראי על ההגיון – הזכיר לכם תמיד שהכל בטוח, שהכל נועד להגביר את זרימת האנדרנלין בעורקיכם ושבעצם הכל בסדר ושום דבר רע לא יכול לקרות לכם.

הנסיעה ברינג דומה מאוד חוץ כמובן מהעובדה שכאן משהו רע כן יכול לקרות כפי שיעידו המכוניות המרוסקות על גדרות הבטיחות, חלקי האופנוע המפוזרים, האמבולנסים, מכוניות הגרר והמשטרה. אחת לכמה שעות נסגר המסלול על מנת לאפשר לכוחות ההצלה לטפל בתאונות שרשרת גדולות החוסמות את התוואי ולפנות את השאריות המעוכות של תאונות קשות פחות.
אני לא מכיר את הסטטיסטיקה המדוייקת אבל ברור כשמש (הגרמנית של יום סוף קיץ בהיר וחם) שכאן המשפט "לי זה לא יקרה" מעולם לא היה פחות רלוונטי.

אז למה אנחנו צריכים את זה בכלל? לכולנו יש משפחות, ילדים, קריירה. חלקנו אפילו עדין נשואים לאותה אישה. למה ארבעה גברים בשלבים שונים של גיל העמידה מחליטים לסכן כל כך הרבה בשביל קצת אנדרלין, אספלט והרבה אירו?
יש הרבה תשובות ארוכות. ואני משוכנע שישנם לא מעט דוקטורים שעשו פרופסורה על העיניין. לי יש תשובה פשוטה יותר. כי אנחנו גברים. שימפנזות פרימיטיביות חנוטות בבגדי מעצבים. קופיפים חסרי מוח שרואים אתגר מול העיניים וישר אומרים: מה, לא ניקח?
זה התחיל לפני חצי שנה ששחר מילצ'ן הבין שהוא הולך לשנות קידומת בקרוב וזה בדיוק הזמן הנכון לנסות משהו שהוא רצה לעשות הרבה הרבה זמן. כולם מדברים על ה"רינג" – אותו מסלול מיתולוגי וידוע לשמצה. 21 קילומטרים ו-173 פניות מתפתלות בינות להרי האייפל הפסטורליים – שעה וחצי צפון מערבית לפרנקפורט. מסלול בן כמעט 90 שנה – אנטי תזה לכל מסלול F1 מודרני וסטרילי. צר, ללא שוליים וללא משטחי בריחה. עולה בחדות ויורד בחדות. ארוך ומתיש. מסלול שכמעט גבה את חייו של אגדת הפורמולה ניקי לאודה ושג'קי סטיוארט כינה אותו "הגיהנום הירוק".
חזק במילים הסקוטי הזקן הזה.

המסלול הוא גם דוגמה להבדל המהותי בין גרמניה לארה"ב, אנגליה, ישראל ושאר מדינות מתוקנות. בכל מקום אחר היה הנורבורגרינג נסגר מזמן בשל סכנה לציבור. לא בגמניה. ההגיון פשוט: אתה בנאדם מבוגר, אתה יודע את הסכנה, בעיה שלך. אגב, שברת – שילמת! לא רק על המכונית. גם על הנזק למסלול כולל הנזק הכלכלי כתוצאה מסגירה זמנית בשל תאונה שאותה גרמת. אותו סוג הגיון טבטוני הוא זה שמאפשר גם נסיעה במהירות בלתי מוגבלת על האוטובאן. כן, לפעמים מותר לאהוב את גרמניה.
בחזרה לסיפורנו. כמה טלפונים אחר כך מתקבצת לה קבוצת רודסטרים שכוללת את שחר, פז, עבדיכם הנאמן ואחיו הגודזילה. התוכנית: סופשבוע של גז, צמיגים ומהירות. יום שישי נוחתים, שוכרים מיני וואן ונוסעים לכפר קטן ליד המסלול.

מתארגנים בצימר פאסטורלי שמנוהל ע"י גברת גרמניה וחביבה שכאילו נלקחה מסרט לילה עתיק ב-RTL. וויתרנו על תפקיד השרברב התורן – יש ריגושים אחרים לחפש במקום הזה, ופנינו לתור את הסביבה. בצמוד למלון הקטנטן המשקיף על נוף גבעות ושדות מוריקים נמצא מגרש חניה מלא במעל ל-20 אלפות 75 במצבים שונים של הזנחה. מסתבר שהמכונית האיטלקית הנושנה היתה פעם מצרך מבוקש ברינג. אלו ששם מחכות לחברי מועדון אלפא ואלפא קלאסיק שיגאלו אותן מתהום השיכחה. מישהו מתנדב להודיע לשי וורד וראובן זומר?

הרינג עצמו הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת על מנת לייצר תעסוקה במקום שסבל מאבטלה כרונית. אפשר לומר שהתוכנית הצליחה מעל המצופה וכיום מחובר האזור בטבורו למסלול – צימרים, מלונות, השכרת מכוניות מסלול, מסעדות, חנויות ומרכזי מחקר אוטומוטוריים מרצפים את כל האזור. אנו עוצרים בחברת ההשכרה למלא טפסים ולבחון את מכוניות המסלול שילוו אותנו בשלושת הימים הקרובים ופונים משם הישר למרכז המחקר של אוהלינס (שצמוד למרכז המחקר של בריג'סטון, בילשטיין, ועוד) שם ימכור לשחר בחור אנגלי חביב וקצוץ אף (תאמינו לי, זה נראה הרבה יותר גרוע ממה שזה נשמע) בשם ג'ון ארבע זרועות הידראוליות לשער חשמלי. באותו מרכז מחקר שוקדים עכשיו על פיתוח גרסא גם ל-Z4M שנראה לי בהתחלה קצת תמוה לאור העובדה שהמכונית כבר לא מיוצרת למעלה מ-4 שנים עד שהגעתי – מאוחר יותר באותו היום – לרחבת החניה המרכזית של הרינג וגיליתי שה-Z4 דור ראשון היא מכונית מסלול מאוד פופולארית. ואם כבר מדברים על החניה "המפורסמת" של הרינג – זו המרוצפת במיטב האקזוטיקה המוטורית המחכה בתור לעלות על המסלול – יש לי חדשות מאכזבות. מדובר בלא יותר מגרסא משודרגת של חניית הי-טק ממוצעת. את תפקיד המאזדה 3 ממלאת ה- 911 GT3, את תפקיד המאזדה 6 ממלאת ה-911 GT3RS והשברולט אבאו היא כמובן ה- M3 על שלל גרסאותיה. מעט קורבטים, קורטוב 458, Z4M ו-Z3M, ואי אלו בליל של מכוניות אחרות מונעות מהעין להתעייף לחלוטין. אין כמעט אאודי, קשה למצוא מרצדס וגם בעלי למבורגיני לא ממש מרגישים פה בבית.
ובכל מקרה אם הגעתם לכאן על מנת לעשות על מישהו רושם עדיף שתאפסנו את המקלארן בבית וגם על הפרארי אתם יכולים לוותר – אין, אין יותר תשומת לב (מחוייכת, עלי להודות) מאשר חמישה ישראלים בתוך סיאט אלהמברה מגוחכת אשר עולים עם המדריך לסיבוב היכרות קצר. המראה של מיני וואן גמלונית בינות למכוניות הקרב המסוקסות מושך יותר תשומת לב מדנה אינטרנשיונל באזכרה לרב כהנא במרכז קרית ארבע.

כי זאת חשוב לזכור, ביום פתוח כל אחד, כולל כל אחד יכול לעלות על המסלול – M5 ו-AC Cobra, אופנוע, קטנוע, מגאן, מיאטה וכן, אפילו סיאט אלהמברה שעכשיו מרחפת לה בנינוחות בין פניה אחת לשניה. המטרה היא כמובן לנסות ולהבין את המסלול הבלתי אפשרי הזה. המסקנה – שום דבר כולל אימון אינטנסיבי ב-Gt5 לא יכול להכין אותך לרינג. שום סרט – כולל אלה שצילמנו אנו, לא מעביר את הפרשי הגבהים, הנפילות אל עבר סיבובים עוורים, השבושים בכביש, התנועה הרבה וכמובן המימדים העצומים של המסלול המאוד מיוחד הזה.

עם ההכרה הזו אנו הולכים לישון סחוטים לאחר ארוחת סטייק בינונית (לא חזקים באוכל הגרמנים האלה) וקמים בעצלתיים ליום המסלול הראשון.

תמיד אומרים שלא כדאי לבוא לרינג ליום אחד. אף פעם אי אפשר לדעת על מה תיפול והיום הראשון הוא נפילה אחד גדולה. מזג האויר הנוח מביא ליום המסלול הפתוח אלפי מכוניות מכל אירופה. הפקק בכניסה מתורגם מהר גם לפקק על המסלול ולסדרת תאונות שמשתקות את הרינג למרבית היום. ביום פתוח, כפי שאמרנו יכול כל אחד לעלות על המסלול עם כל דבר שיש לו רישוי לכביש ציבורי. החוקים ברורים: הכביש הוא כביש אגרה. המחיר להקפה נע בין 20 ל-26 אירו – תלוי במספר ההקפות. עוקפים אך ורק מצד שמאל, אם קורה משהו מגיעה המשטרה וממלאת דו"ח – האשמים נדרשים לשלם את הנזק במקום, וזהו בערך. יאללה קרחנה – כולם על המסלול. אני לא יודע מי מנצח ביום כזה אבל בית החולים הצמוד לרינג יגיד לכם שהמפסידים הברורים הם האופנוענים. להם אין כלוב התהפכות, מושב באקט או רתמות. הם גם, כפי שאמרנו קודם, איטיים יחסית ויותר מידי מהם נוהגים בשאננות התאבדותית למשעי.

אנו מצידינו, לא באנו לתרום איברים ולכן אנו מצטיידים בצמד סוזוקי סוויפט stage 2 שמתגלה כבת ברית מושלמת לנהגי רינג מתחילים שכמונו – קלילה, זריזה, בולמת נהדר ופונה בנחישות. המנוע הלא חזק מקשה על הנהג המתחיל לבצע טעויות כואבות, ובכלל, החבילה הכוללת מפתיעה לטובה ומהנה – רק חבל שלא יצא לנו כמעט לנהוג בה. בסיום היום הצפוף ורווי התאונות אנחנו מצליחים לרשום לא יותר משתיים עד ארבע הקפות לאדם בלבד! כפי שאמרנו, אסור לבוא לרינג ליום אחד.

ויהי ערב ויהי בוקר – יום שני (שהוא בעצם יום ראשון, אבל עזבו אותכם מקטנות).

קמנו מוקדם בבוקר בחשש מה. אחרי יום שבת העמוס ציפינו ליום ראשון קטסטרופה. נוסעים באלהמברה (או אלאחמרה כפי שכיננו אותה בחיבה) אל עבר חברת ההשכרה ומביטים אל המגרש הכניסה לרינג בחשש. בינתיים ריק. אולי מוקדם מידי.

היום אנחנו משדרגים קצת עם סוויפט stage 2 פלוס וסיטרואן DS3 מוגדשת. אחי החליט לשדרג את עצמו לגולף GTI דור שישי מחברה אחרת. הסוויפט המשופרת חזקה יותר מהקודמת ובעלת שישה הילוכים, הסיטרואן חזקה מהסוויפט ואילו הגולף חזקה מכולן אך נטולת מושב באקט, צמיגי סליקס ומערכת בלימה משודרגת.
יאללה, למסלול. 10 שעות ומאות ליטרים של דלק לאחר מכן אנו שבים מותשים לרחבת החניה כאשר באמתחתו של כל אחד מאיתנו רשומים בין 17 ל-25 הקפות, שהם בין 350 ל-500 קילומטרים של נהיגת מסלול תובענית! מה נאמר ומה נגיד, יום מושלם! לא עמוס, לא סגור ועם מזג אויר מושלם. לך תבין.
כבר אמרנו שאסור לבוא לרינג ליום אחד, כן?

בתום היום המתיש אנו מצליחים להתחיל ולהבין את המסלול ואפילו לשלוט בו – או לפחות כך אנחנו מרגישים. גם זמני ההקפה משתפרים פלאים ולמרות שאנחנו עדין לא מסכנים אף שיאן רינג אנחנו כבר מרגישים פחות צורך להסתכל באופן אובססיבי במראה. להוציא כמה מקצוענים על Gt3 ו-M3 משודרגות אנחנו כבר לא נעקפים כל כך מהר. נהפוך הוא – ותודה מיוחדת לנהג הפרארי 458 האפורה שהרים לכל אחד מאיתנו באופן אישי את האגו. אנא ממך, תמשיך לסוע לאט ובקווים מחורבנים, ישר כח!

ואם כבר מדברים על נהגים לא משהו, ההתרגלות ההדרגתית שלנו למסלול מאפשרת לנו לראשונה להתחיל ולשים לב לחסרי המזל (או היכולת, או שניהם) הדבוקים עם מכוניותיהם המעשנות לגדרות אשר בצדדים. כולנו מתחילים לשים לב שבין שלל המכוניות והאופנועים הבילתי מזוהים בולטת לה סוג אחד של מכונית מעל כל השאר. מדובר ביתרון בולט למכונית בווארית מאוד מסויMת עם סMל מאוד מסויים. הרינג כך מסתבר הוא בית קברות אחד גדול ל-Mים בין אם הם 3, 5 או Z. למה? יש כנראה מספר תשובות בהם העובדה שמדובר במכונית מאוד חזקה שמשרה הרבה יותר מידי ביטחון ושבגרמניה, Mים ישנות הן המקבילה של הסובארו טורבו הישראלית. שתיהן כך נראה לא נופלות תמיד לידיים מיומנות.

כך או כך, אנו משתדלים שלא להצטרף ל"מועדון הגדר" ובדרך מגלים כמה תובנות: הסוזוקי הקטנה היא הפתעה גדולה - בת זוג נאמנה ומתגמלת, ממושמעת וזריזה. בולמת ופונה בנחישות ועמוסה בהיזון חוזר כל כך חיוני במחוזות אלו. הסיטרואן לעומתה היא אכזבה. אכן, היא מהירה בהרבה מהסוזוקי, אבל ההגה שלה די מת וגם השלדה משאירה יותר מידי מידע בפנים. המנוע – שכה נהנתי לנהוג בו במיני קופר אס ששכרתי באיטליה לפני שנתיים - מתגלה משום מה בסיטרואן הקטנה כעצל ובעל השהיה מאוד משמעותית. הגולף לעומת השתיים מהירה משמעותית, בעלת הגה ושלדה מצויינים ונטיה צפויה אך לא מבאסת לתת היגוי קל. הנסיעה בגולף כמעט ולא מצריכה מבט במראה האחורית ולמעשה באחת מן ההקפות שביצעתי לא נעקפתי ואפילו פעם אחת. יחד עם זאת הבלמים אינם משרים ביטחון ובתוך ההקפה השניה עם הגולף סגרתי מהלך דוושה בבלימה חזקה לפני פניה שמאלית הדוקה. עדין, יופי של אוטו.

אנו חותמים את היום השני בארוחת סטייקים (בינונית) ומתכוננים ליום האחרון והמיוחד מכולם.

עד עכשיו השתתפנו בימים פתוחים – ימים שבהם כל אחד יכול להגיע ולסוע במה שבא לו. התוצאה – כפי שכבר הבנתם – היא כאוס. מסלול עמוס במאות רכבים מסוגים ורמות שונים. צורך תמידי בתכנון קוי נסיעה מוטי תנועה קדמית ואחורית, נקע בצוואר מרוב הסתכלות במראות ושמשה קדמית מרוחה ברוק (“כוס אמק, טפו, על האופנוען/דפ"ר/נהג מכונית איטית מדגם X/סגירת מסלול"). היום האחרון הוא יום מסלול סגור המוגבל ללא יותר ממאה וקצת מכוניות אשר נרשמו לאירוע חודשים רבים מראש (כמעט חצי שנה מראש במקרה שלנו). כל אחד מהמכוניות המשתתפות שילמה סכום חד פעמי לא מבוטל עבור מספר לא מוגבל של הקפות. אין אופנוענים, אין סיאט אלאחמרה, אין שטויות. יש מסלול סגור למשך 5 שעות, ישורת פתוחה לחלוטין, אפשר לעקוף מאיפה שרוצים. קדימה.
לקראת יום זה אנו מצטיידים באופל קורסה OPC ומיאטה NC-FL עירומה משטויות ומוכנה לקרב. עם מסלול ריק ממכוניות וכמות לא מבוטלת של הקפות במאתחתינו אנו ממשיכים להגביר את הקצב. ממריאים כמעה ב"פלוגפלאץ" – ירידה של 170-190 קמ"ש שבסופה עליה חדה ומיד לאחריה פנית סוויפר מהירה ימינה (כי שום דבר ברינג לא יכול להיות פשוט). סוגרים ספידומטר ב"שבדנקרוץ" – ירידה ארוכה ארוכה שמסתיימת בעליה קצרה שבקצה – כשהמכונית גבוה על המתלים ללא יכולת פניה – יש עיקול קל ימינה ישורת קצרצרה ובסיומה עיקול יותר חד שמאלה ולאחריו סיבוב חד ימינה – בקיצור תוך פחות מ-10 שניות צריך לרדת מ-220 ל-80 תוך תיקול שלוש פניות שונות וגבעה אחת. מתלתלים את עצמותינו (ועצמות העיצה של מתלי המכונית) על הקרוסלה המפורסמת. טסים בעיקולים העוורים של השליש השלישי של המסלול. יואב פז מגלה באחת מהן שהקורבט שלפניו החליטה לשחרר על המסלול קצת "שמן עודף". שחר שיושב לצידו מחזיר לבורא עולם כעשר שנים מיותרות מהחיים תוך שפז מנסה להשתלט על החלקה בלתי צפויה במהירות תלת ספרתית. הם, אגב, יוצאים מזה בשלום. הקורבט לעומת זאת תשלם על התקרית בריבית דריבית. ארבע שעות לאחר מכן – ולאחר שהמכונאים יתקנו את הדליפה במנוע – תתרסק אותה קורבט על אחת הגדרות במהלך ההקפה האחרונה של היום.
ה-OPC כמו הסוויפט גם היא הפתעה. האופל הקטנה חזקה מאוד, ויחד עם זאת מדוייקת, בעלת היזון חוזר מצויין, הגה טוב מאוד ודיפרנציאל מוגבל החלקה שמטיס את המכונית עם לחיצת דוושה בריאה הישר לתוך הפניות. לאופל, בניגוד לסיטרואן, אין כמעט השהיית טורבו. הבלמים שלה מצויינים והקצב שלה על המסלול פשוט הרסני. אבל בסופו של דבר זאת המיאטה שזוכה בתואר המכונית המהנה ביותר.

למה?
ֿ
נדמה לי שאתם יכולים לנחש כבר את התשובה לבד.
:-)
_T102289.jpeg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של המשתמש
Madriver
משתמש רגיל
הודעות: 492
הצטרף: 5:48 ,28 יולי 2011, ה'

Re: זן ואומנות אחזקת החיים בנורבורגרינג

הודעהעל ידי Madriver » 22:57 ,15 ספטמבר 2012, ש'

תענוג, פשוט תענוג!

Control, vision, determination. These are the three fundamental components... of the new generation race car driver.
Speed is a byproduct. Going fast. But remember: The car is you, you are the car.
Okay? Let's riiide

סמל אישי של המשתמש
almog22
חבר מועדון
הודעות: 695
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

Re: זן ואומנות אחזקת החיים בנורבורגרינג

הודעהעל ידי almog22 » 0:05 ,16 ספטמבר 2012, א'

וואו!
תודה על סיפור נהדר וכתיבה נפלאה!
נראה שהיה לכם פשוט כיף גדול...
:mrgreen:

סמל אישי של המשתמש
yanga
חבר מועדון
הודעות: 541
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
יצירת קשר:

Re: זן ואומנות אחזקת החיים בנורבורגרינג

הודעהעל ידי yanga » 3:37 ,16 ספטמבר 2012, א'

חזק ביותר!
נהניתי מאד לקרוא.

סמל אישי של המשתמש
eitanshay
משתמש רגיל
הודעות: 254
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: Bay Area

Re: זן ואומנות אחזקת החיים בנורבורגרינג

הודעהעל ידי eitanshay » 4:21 ,16 ספטמבר 2012, א'

סחטיין על החוויה, ושוב פעם: סחטיין על יכולת הכתיבה המרשימה.
תמונה

סמל אישי של המשתמש
סטפן
משתמש רגיל
הודעות: 107
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
יצירת קשר:

Re: זן ואומנות אחזקת החיים בנורבורגרינג

הודעהעל ידי סטפן » 6:37 ,16 ספטמבר 2012, א'

מגניב ביותר, תודה על השיתוף

סמל אישי של המשתמש
RoadRunner
מזכיר
הודעות: 3128
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

Re: זן ואומנות אחזקת החיים בנורבורגרינג

הודעהעל ידי RoadRunner » 7:39 ,16 ספטמבר 2012, א'

זה היה ביקורי השני ברינג, ועדיין עוצמת החוויה דומה לרמת הכתיבה של דן :) .

בסופו של כל יום הודיתי לבורא עולם, ולא איש מאמין אני, על כך ששרדתי את היום (יש לזכור שפרט להקפות של כל אחד מאיתנו, ישבנו ברכב גם בזמן ההקפות של האחרים). אך עם כל האימה והזעה הקרה, את החיוך ניתן היה לראות גם ב-GOOGLE EARTH.

לאחר דן, כל שאוסיף יגרע, פרט לבקשת סליחה מהיושבים ברכב עימי, ובמיוחד שחר שהיה "בן זוגי" לרכב, באם החסרתי לכם כמה שנים מהחיים :wink:


נ.ב.
when in doubt - flat out :lol:
Mip Mip
--------------

if you no longer go for a gap that exists, you are no longer a racing driver "

סמל אישי של המשתמש
sharon
ועדת ביקורת
הודעות: 1091
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'
מיקום: תל אביב

Re: זן ואומנות אחזקת החיים בנורבורגרינג

הודעהעל ידי sharon » 10:03 ,16 ספטמבר 2012, א'

לייק אחד ג ד ו ל!
דן, מאד מהנה לקרוא.

Shmulik_Miata
משתמש רגיל
הודעות: 2832
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

Re: זן ואומנות אחזקת החיים בנורבורגרינג

הודעהעל ידי Shmulik_Miata » 10:56 ,16 ספטמבר 2012, א'

נהניתי לקרוא !

מחכה לחוויה הזו, אולי בשנה הבאה !

סמל אישי של המשתמש
Saint
משתמש רגיל
הודעות: 149
הצטרף: 2:00 ,1 ינואר 1970, ה'

Re: זן ואומנות אחזקת החיים בנורבורגרינג

הודעהעל ידי Saint » 13:22 ,16 ספטמבר 2012, א'

מגניב 8) 8) 8)

זאת דרך לסיים שנה!!!

שנה טובה לכל המשפחת הרודסטרים :D


חזור אל “רכב כללי”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים