איך הגעת לרודסטר שלך? ומה עבר עליך בדרך?

[Kundason]

אני רואה שאני היחיד שחיפש מיאטות ברחובות, השאיר פתקים, רדף אחרי אנשים ברמזורים...?

חכו חכו לסיפורים שלי ושל גיל...

[ZoomZoom]

הסיפור שלי לא היום.
אני עייף ומחר יום ארוך...

אבל באמת חכו חכו...

[miataboy]

מתעצל לספר,רק אציין שעצרתי את אקי אבני שהחזיק בזמנו מיאטה שחורה באמצע ג'וגינג בים,התענינתי לגבי האוטו,הו אלא היה שמור,לכן חשב שאני לא רציני,היא סיים במשפט-"תמשיך לחסוך,שיהיה לך כסף תתקשר"

[Mk4]

נכנסתי לסוכנות. שילמתי כסף. קיבלתי אוטו. זהו.

[עוז]

עם תכנית פסיכולוגית חולנית מאוד שנבראה בגיל 17 וחודשיים, מתועדת ביומן משלה עם חשבון בנק בנפרד, כאשר המטרה הסופית היא - ב.מ.וו קבריולט - במחיר של 100,000 שקלים שאותם אקבל בזכות התכנית בגיל 24 לא משנה מה ומבלי לעשות כלום, בגיל 22מצאתי את עצמי עם סכום נכבד של כסף שנאגר בנתיים מהתכנית הזאת. (אשמח מאוד לפרסמה רק תבטיחו שלא תוסיפו שריטה מקבילה לזאת שקיימת אצלי)

התחלתי לחפש 306 שנים 95-96.

כעבור יומיים בלבד כשיצאתי לסינמה סיטי עמדה לה 306 לבנה יפיפיה עם גג שחור נוצצת בחור צעיר נשען עלייה עם בלונדינית ומתנשקים, אני מהופנט מהרכב הורס את הרומנטיקה ושואל האם האוטו שלו והאם הוא מעוניין למכור? -הבחור משיב שכן, -החלפנו פרטים, הבחור שלח את אחיו מנתניה למוסך שלי ביהוד התוצאות הסופיות - המון ניצוצות בין המחיר הנדרש למצב הרכב הכללי אני הסכמתי לשלם מעל המחירון אבל ביקשתי שיתגמש טיפה (עדיין יקבל מעל) לאור דברים שנמצאו - עיסקה כשלה.

בהמשך 2 נוספים שפגשתי ברחוב במקרה נענו שמעוניינים למכור (כמה מזל יש לי ?) אחת שנת 2000 רצה מחיר בשמיים ואחת 96 אבל המוכר לא היה כל כך רציני וסתם כנראה ביקש סכום גבוהה... בדייט השני שלי עם הילה עצרתי הכל חיפשתי דף ועט והשארתי דף מושקע ל306 לבנה שנתקלתי חונה - לא הניב כלום...

השחורה הנוכחית שלי... כמה עברתי עד שהפכה שלי... הבעלים של הרכב טיפל בשנים האחרונות במוסך שלי ואחרי שקנה רכב חדש השאיר אותו במוסך ותיכננו שהמוסכניק יטפל בכל הבעיות שבאוטו ואז נעשה העברת בעלות. -חודש לפני הוחלף מנוע והיה צריך גם להעביר אותו טסט הגג לא הגיב חשמלית והחלונות האחוריים לא ירדו

אחרי 8 חודשים של התרגשות אני מבין שזה הרכב שאני רוצה יד נמוכה ק"מ נמוך נקי מתאונות, גג חדש וצבע יפה מצאתי את עצמי לפחות פעם ביום עובר ליד המוסך מסתכל על האוטו חונה בחוץ מאובק מאוד מתרגש ומחכה להתקדמות... 3 שבועות ארוכים מאוד משכו אותי עד שבאמת כמעט יצאתי מדעתי.
בנוסף, ביום שבאנו לעשות העברת בעלות נפלנו על היום של ההתנתקות שהיו כל החסימות כבישים הייתי אמור להספיק לעשות העברת בעלות בנתב"ג יצאנו כל כך מוקדם ומצאנו את עצמנו רצים לדלפק של הדואר. התחנונים שלי לא עצרו את הפקידה מלהגיד שבדיוק עכשיו היא סוגרת והולכת הביתה... בוקר למחרת אחרי לילה לבן מתרגש, מחכה מוכן עם צ'ק בנקאי ליד הדואר הבעלים לא התעורר בבוקר בגלל שהוא עובד בלילות, אחרי מסע השקמה דרך טלפון שבור ממתין מתרגש למוכר להעברת בעלות - פשוט לא מאמין שזה הולך לקרות סוף כל סוף... עובר המון זמן והוא עדיין לא מגיע... מתקשר... מגלה שהוא נתקע - פאנצ'ר באמצע הדרך...
בסוף הגיע וכמובן שבדואר עשו עוד קצת בעיות - חוק מרפי נו מה... ובסוף סוף כל סוף........ עם חיוך רחב זכרתי טוב טוב את הרגע שקיבלתי את המפתחות לידיי, יומיים לפני יום הולדת 22 קיבלתי מתנה - להזכירכם הכסף מבחינתי הגיע במתנה - מעצמי !.

תענוג להיזכר ותענוג היום להיות הבעלים של הרכב...

[PRIMEkart]

המיאטה תמיד הייתה חלום בלתי מושג בשבילי ואת הרקע לזה פירטתי ב"זן ואמנות אחזקת המיאטה".
בשנת 2001 נשרפה המכונית של אישתי. זו הייתה הזדמנות להעביר אליה את שלי ולרכוש לעצמי מיאטה. הרבה זמן לא עמד לרשותי וחרשתי את העיתונים אחר מיאטה 1998. כל דבר שמצאתי היה במצב ירוד ולא הייתי מוכן לשלם את המחירים המופלאים שהצעירים דרשו בעבורן.
במקום לרכוש מיאטה ישנה וחבוטה, החלטתי לרכוש מכונית ספורטיבית חדשה. הכי הרבה כיף לשקל הייתה בשעתו הסיאט איביזה טורבו-ספורט. 156 כ"ס, 21.3 קג"מ, 7.3 ש' 0-100, 2 דלתות, צהובה למישעי. שברה לי את הגב ונהניתי בקו הישר. אבל בישראל אתה ממצה את את עניין התאוצות מהר מאד. נסיעה מהירה בכביש ה"פתוח" היא בסה"כ סגירת מרווחים מהירה אל הדבוקה הבאה בכביש. נסיעה במהירות שאינני יכול לצטט כאן, היא עניין של 3 שניות לכל היותר. שיעמום.
בשנת 2004 משמלאו לי 50, החלטתי שזהו זה. יצאתי לחפש לי מיאטה מודל 2003. הסיפור חזר על עצמו. כל דבר שראיתי לא עמד בסטנדרט שלי. לא הייתי לחוץ כי החלטתי למכור את הסיאט רק לאחר רכישת המיאטה. בעיתון מצאתי מיאטה 2005 ידנית, חצי שנה על הכביש, 12,500 ק"מ. הבחור גר ליד מקום העבודה שלי בת"א והחלטתי ללכת לראות. מה כבר יכול להיות? המחיר המבוקש היה נמוך מעט מהמחירון וזה נראה חשוד. תחקרתי אותו לעומק ובפועל התברר שהמסכן פשוט איבד את רשיון הנהיגה שלו ל- 18 חודשים והיה לחוץ להיפטר ממנה. האוטו בילה 6 חודשים קשים ברחובות העיר, גנבו לו את הגלגלים, גם הבחור לא טיפח אותו כלל. הוא היה מוזנח מאד, אבל מנסיוני ידעתי ששבועיים של השקעה ישיבו למיאטה את זוהרה האבוד. התמקחנו רבות, הלכתי אליו לראות את האוטו פעמיים נוספות, אך בשלב מסויים ניתקנו מגע. המחיר היה גבוה לעומת התקציב שלי.
כשבועיים שלושה לאחר מכן התקשרתי לטרייד אין של דלק מוטורס לברר באם יש להם מיאטה למכירה. להפתעתי השיבה לי הבחורה שביום שישי הקרוב אמורה להיכנס מיאטה לחצר. הפרטים תאמו את הפרטים של המיאטה שראיתי! התקשרתי לבחור ושאלתי אם זו המיאטה שלו והוא השיב לי בחיוב. לשאלתי ענה שאני הייתי האדם הפרטי היחיד שהגיע אליו לראות את האוטו, הוא התייאש והציע אותו לטרייד אין. שאלתי האם יהיה מוכן למכור לי את האוטו במחיר שהציע לו הטרייד אין והוא השיב בחיוב!
העסקה נסגרה במהירות. העברת הבעלות כבר הייתה סיפור אחר. הייתה שביתה ארוכה במשרד הרישוי. הבחור הסכים לקבל חלק על החשבון ואני נסעתי הביתה עם המיאטה, הרשיונות והביטוח שלו. העברת הבעלות התקיימה בסופו של דבר כחודש מאוחר יותר ושנינו חגגנו יחד את הארוע בפאב תל אביבי על בירה וסנדוויצים. האיש נפרד מהמיאטה שלו בבכי.

מספר חודשים לאחר מכן, אני נוסע ברחובות תל אביב עם גג פתוח ומקבל שיחה מהבחור. אבי, הוא צורח, ראיתי אותך עכשיו במיאטה. אלוהים כמה שהיא יפה עכשיו. חכה לי איתה ואני אקנה אותה בחזרה...

טוב, פה הוא כבר טועה בגדול....

[drugstore]

המחנות נחלקו ל- 2 (מיאטה ו - MR). לא חשבתי שאי פעם אערוק למחנה השני, אבל חלפו שנתיים ומצאתי עצמי על המיאטה.

מעניין לאן נעלם המחנה השני...

רוני, אתה עצלן!

[bebo-valdez]

מעניין לאן נעלם המחנה השני...

בתקופה דאז מנה המועדון משהו כמו 10 - 12 רכבים מקסימום. מתוך סך זה היו 3-4 טויוטות, 5-6 מיאטות ועוד נספחים. במצב זה - הכוחות נחלקו חצי - חצי כמעט והוויכוח על הרודסטר הטובה יותר היה בשיאו. אלא שאז - טויוטה אחת מסרה נשמתה לבורא במהלך טיול מועדון (הטיול הראשון ?) לאחר ביקור בחזית של טנדר מגנום נהוג ע"י נערה. 3 טויוטות עברו ידיים (גם שלי) לנהגים שלא התפעלו מהמועדון. וכך למעשה - נעלם מחנה הטויוטות מעל פני האדמה.

מאז - תפס המועדון תאוצה מרשימה ובד בבד הפך מחנה המיאטות למחנה השליט עד כדי בלעדי.

[Aggi]

1972-73 - הזיכרון הראשון שלי בחיים: אני בגיל 3-4 מביט מהחלון לכביש ונגנב מהקטע שהמכוניות נוסעות לבד.

1993-95 - החלום מקבל צורה של מיאטה, הרבה בגלל תצורת ההנעה שלה.

ספטמבר 2004 - אחרי ארוחת ערב ראש השנה תשס"ה אצל אבא, ישבתי בחלון עם אחי הקטן ועישנו את הסיגריה שאחרי הארוחה.
תוך כדי הסיגריה אני זורק לאחי: רמי אני מת להחליף את הסובארו (אימפרזה רגילה...) לאיזו אלפא 156 או מיאטה.
ואז הוא זורק לי בנונשלנטיות: - הא, חבר שלי מוכר מיאטה.
- מה?! ואתה לא אומר לי?! תתקשר אליו!
- עכשיו? ערב ראש השנה ראבק.
- עכשיו !
תוך 15 דק' היינו אצלו, הוא נשאר לקשקש עם אחי ואני לקחתי אותה לסיבוב.
התחושה היתה כ"כ שונה מכל רכב אחר שנהגתי בו והזכירה לי מיד קארטינג.
החלטתי בלי היסוס (או בדיקה). אני רוצה אותה.
הבחור שהחליט למכור בגלל שנקלע לקשיים כספיים רצה רכב זול יותר, פשוט ואמין...
מה יותר פשוט מלעשות החלפה?
לקח לו 10 ימים לשחחר, 10 ימים שבהם הוא משגע אותי ואני רודף אחריו, כמעט שויתרתי, עד שביצענו את ההחלפה.

אחרי שנתיים וקצת איתה אני יכול לומר בעיקר לטירונים פה: אל תידאגו, החיוך לא יקטן לכם עם הזמן.
Never ending (love) story

אבי

אבי - "דביק"?

בנתיים דביק.

[tunedmx5-01]

בגיל 17 ראיתי את המיאטה של עידן, אדומה ומדהימה {אם אני לא טועה היא בידיוק עברה

שטיפה}... ב"כוח" לקחתי ממנו את הכרטיס ביקור שלו...

{קצת שיגעתי אותו בטלפון ובמייל , } {בקשר של 3וחצי חודשים } , אך למרות שממש עמדתי

לקנות אותה , היגעתי אם אבא שלי למסקנה

שאני צריך משהו יותר בטיחותי.... {כבר 17 ו4 חודשים}

ישר ניגשנו לסוכנות...

יומים לאחר מכן המיאטה כבר הייתי שלי {2007 - כסופה - הארדטופ }

דון.

נ.ב: עידן , אני מודה לך על העזרה בדרך.