איך הגעת לרודסטר שלך? ומה עבר עליך בדרך?

[ori sahar]

אני מצאתי את ה:MGF שלי דרך חבר שהכיר את הבעלים,הבעיה היא שהבעלים כבר לא בארץ
4 שנים והאוטו עמד בחניון מכוסה בכיסוי והרבה אבק.עד שהשגנו את הבעלים הוא רצה הרבה מעל המחירון הסכמתי אין ברירה אבל בתנאי שהוא מכניס את האוטו למוסך לטיפול גדול ומשלם את 5 אגרות הרישוי שהיה צריך התהליך לקח 4 חודשים כאשר את הכסף כבר שילמתי.
תדמיינו את התסכול אבל בסופו של דבר זה היה שווה ה:MG איתי כבר שנתיים[יותר נכון עם החברה היא נותנת לי סיבוב לפעמים].

[Shmulik_Miata]

הרשו לי להפתח מעט ולספר קצת דברים שמעבר..

את המכונית הקודמת (לנטיס F) קניתי כשנתיים לפני שהכרתי את האקסית שלי, משהו כמו 6 שנים וחצי שנים. התחלתי ללמוד עליה, יצא לי גם לעבוד במוסך מורשה למאזדה והשכלתי עוד יותר. התחלתי לשפר אותה והשיא היה כשהסבתי את הגיר האוטומט לגיר ידני עם יחסי העברה קצרים יותר מהסטנדט. אכלתי מרורים, הזעתי וירקתי דם. אני לא אשקר, הגעתי למצב שכמעט אפסו כוחותיי בזמן ההסבה, כי קרו המון דברים מעבר שלא תרמו להרגשה הכללית.

סיימתי את ההסבה בחודש אוקטובר 2007, לאחר שהיו לי המון בעיות. בדיוק באותה תקופה עברתי לחיפה לטובת מגורים עם האקסית וגם לטובת ניהול סניף של רשת מחשבים. לקראת סוף יוני, הרשת קרסה ופשטה רגל, ובאותה תקופה, היחסים שלי ושל האקסית התערערו. בסוף אוגוסט 2008 המכונית שברה אותי סופית. משהו בגיר נשבר, וזהו, החלטתי למכור. שנה המכונית נסעה יפה, וערב שישי אחד, כשרציתי לנסוע לים להרגע מעט אחרי וויכוח עם האשה, זה קרה. היא שברה אותי. למחרת בא מישהו לראות את הרכב, וביום ראשון העברנו בעלות. היה לי קשה, איבדתי המון דברים בתקופה כה קצרה.

חזרתי לי-ם בספטמבר כי היה ברור לי שאני חייב להשאיר את הפרק האחרון מאחוריי. החלטתי לפתוח בחיים חדשים (אפילו גילחתי את הראש, סתם, בשביל להזדהות עם ההתחלה החדשה).
הצבתי לעצמי יעדים. בראש ובראשונה למצוא עבודה מהר ובחברה טובה. לשמחתי נכנסתי לחברת HP ומוקמתי במחלקת תקשורת באינטל. אחלה JOB, אמנם משכורת לא משהו אבל יחסית לניסיון המועט שיש לי, זה סביר. לפחות התנאים טובים. היעד השני שהצבתי לעצמי היא קניית המיאטה. גם את זה הגשמתי. בנוסף, אני מחפש חברה חדשה וגם מעוניין לחזור ללימודים שהזנחתי במהלך השנים האחרונות.

אז בשבילי הדרך למיאטה הייתה ארוכה ומפותלת ? בשבילי כן.

[Kundason]

מקפיץ (למרות שזה דביק) לטובת כל החברים החדשים במועדון (ע"ר).

נא לפזר שלל חוויות, חוץ מכאלו שקנו ישירות מהסוכנות

[Croc]

תזהר עם זה - אם אני ארשום את הכל אז ייגמר לך RAM במחשב

[almog22]

אני רואה שאני היחיד שחיפש מיאטות ברחובות, השאיר פתקים, רדף אחרי אנשים ברמזורים...?

חכו חכו לסיפורים שלי ושל גיל...

קונדי, אם כבר מקפיצים אז אנחנו עדיין מחכים...

[DoWNLoaD]

כשהייתי חייל, ועדיין היה מותר לקחת טרמפים הבטחתי לעצמי שכשאני אהיה גדול יהיה לי רכב עם גג נפתח וטרמפיסטים מסכנים כמוני יהיו בשוק כשרודסטר קטנה תעצור להם
בגיל 22 קיבלתי את הרכב הראשון שלי מהעבודה.. דייהטסו YRV שהוחלפה עם הזמן ליונדאי גטס ששודרגה אח"כ למאזדה לאנטיס שהוחלפה עם הזמן במאזדה 3 ואז החלפתי מקום עבודה שם קיבלתי פג'ו 307 ששודרגה ליונדאי i30 ואז עברתי לת"א והחזרתי את האוטו לעבודה.
עברתי לאופניים לתקופה ואז עשיתי רישיון על קטנוע. קניתי קטנוע סאן-יאנג ג'וירייד 125 ואחרי שבוע מישהי פגעה בי ועברתי לאוטובוסים + מוניות בשילוב עם רכיבה על קטנוע.
ואז גיליתי את Car2Go.. השתמשתי בשירות שלהם במשך תקופה (דאיהטסו סיריון, יונדאי גטס, ניסאן מיקרה, אלפא רומאו 159, מיני קופר, אלפא מיטו, יונדאי H1, יונדאי i800, פג'ו 107, יונדאי i10) עד שגיליתי שאני משלם לא מעט כסף והחלטתי לחזור לליסינג.
לקחתי מאזדה 2 מהעבודה שהוחלפה ליונדאי i30 וכשנגמרה תקופת ההתחייבות החלטתי שאני רוצה רכב יותר רציני.
ביקשתי מהעבודה אלפא מיטו וקיבלתי סירוב רציני.. החלטתי לבדוק חלופות (השכרת רכב, ליסינג פרטי) והחלטתי שזה לא משתלם לי.
הסתכלתי ביד2 ואז חשבתי על קניית Audi A3/Volvo C30/Alfa 159/Scirocco. בנוסף הלכתי לאלפא רומאו וקיבלתי לילה עם אלפא ג'ולייטה ידנית וגם התרשמתי מפג'ו RCZ (שאי אפשר לעשות איתה סיבוב כי זה רכב בהזמנה אישית).
ואז במהלך החיפושים נתקלתי ברכב שהיה מבחינתי גילוי מדהים כי מעולם לא שמעתי עליו ולא ראיתי אותו - פונטיאק סולסטיס.
אבל כל המגרעות צצו לי פתאום: זה רכב ביבוא אישי ואין אחריות יצרן, לא הרבה מוסכים יודעים אין לטפל בו, אי אפשר לסחוב אופניים, תא המטען זעיר, סגירת הגג היא ידנית וצריך לצאת מהאוטו, האוטו שותה דלק, לא ידעתי כמה עולה ביטוח (רק שמעתי שזה יהיה משהו מטורף) והכי בעייתי - זאת היתה הפעם הראשונה שלי שאני קונה רכב ולא רציתי ליפול על רכב עם תקלות.

ראיתי 3 רכבים, ואז החלטתי לקנות מבחור שעובד בלקסוס.
הוא היה מדהים לאורך כל תהליך המכירה, עזר לי מאוד והרגיע אותי וגם גילה לי דברים שלא היה חייב לגלות על הרכב עצמו.

היום אני נהנה מכל רגע שאני על הרכב.. ולא מתכוון לחזור לליסינג בקרוב
וכמובן גם לוקח טרמפיסטים שתמיד אומרים "אני לא מאמין שעצרת לי" .

יאיר ל

[blofer]

כל חיי חלמתי על המיאטה,אפילו נולדנו באותה שנה...89
לפני שנתיים הגשמתי את חלומי אך באופן חלקי: קניתי מיאטה אבל לא אמיתית אלא אוטומטית...

[ZeD]

עכשיו אני! עכשיו אני!!

מיאטה היתה חלום ילדות. מאז שראיתי את הראשונה על כבישי ישראל (בשבילי זה היה בשנת 91-92).
תמיד אמרתי לעצמי יבוא יום ותהיה לי מכונית עם גג נפתח. אני חייב. בשביל הגג. בשביל הבחורות. בשביל ההנאה.
(בשיא הכנות.. תמיד חשבתי שזאת תהיה אסקורט או רובר או BMW מהגדולות או MG וחברים בסגנון. בשלב מסויים ניתקלתי בטיוטיה MR2)
זה כבר היה בתיכון ואמרתי לעצמי - אה איזה קטע.. כמו פורש רק של טויוטה! אני גם רוצה!!.
משום מה שכחתי לגמרי שהחלום המקורי היה מאזדה מיאטה.
מה גם שהיו מאד נדירות (עיר האורות- רחובות). היתה אז אולי אחת או שתיים שראיתי פעם בשנה אולי.
בכל אופן.
הוצאת רישיון וקניתי לי סיטרואן ZX 1.4 94 ידנית. תענוג של אוטו! כמו ההתעללויות שהוא עבר וראש מורם ותמיד ביקש עוד. תוספי שמנים תוספי דלקים ודלק 98 (דאז היה חדיש) בלבד. תענוג חושים. עברו השנים ולא חשבתי עוד אל מכוניות ספורטיביות או בכלליות.
חייל עני וממורמר מכרתי את הסיטרואן ב10 אלף מתחת למחירון (בכל זאת.. סיטרואן שנת 94) אחר כך התגלגל איזה אפלאוז 98 של חבר של המשפחה במצב כמו חדש. ולאחריו פיאט פונטו ידנית 2002 ולאחריה יאריס רובוטית 2007 ב4 שנים האחרונות. בובה של אוטו. המרוצת כל השנים הנ"ל ראיתי את כל הפרקים של טופגיר והילוך חמישי וPIMP MY RIDE וכמעט כל תוכנית רכב שהצלחתי להכיר ולשיג ידיי עליה.
החלטתי שהגיע הזמן לעשות צעד קדימה וללמוד נהיגה ספורטיבית (או לפחות לראות מה זה אומר) הזמנתי לי (מתנת יומולדת) אימון נהיגה אישי עם און יעקובסון האחד והיחיד! חברים, מי שלא מכיר אותו. מפסיד. בנאדם מדהים משכמו ומעלה - וכל זה עוד בלי לדבר על כישורי הנהיגה וכמו הידע המטורפת שיש לאיש.
השיעור נהיגה היה על איך לא על MX5. ראיתי כי טוב...... טוב מאד!!!!!!!!! איזה כיף! איזו חוויה! איזה רכב!!!תענוג תענוג תענוג!!!!
ההנאה האחורית הזאת (כמו שאון וקונדי אוהבים להגיד - הטעות במקור).
פשוט פתחה לי את החיים, הוסיפה לי מימד והבנתי שאני חייב כזאת. ולהמשיך ללמוד לנהוג ככה.
כמה דברים שלמדתי בכמה שעות.. מדהים. נגמר היום הארוך עם און וחזרתי הביתה מהורהר קשות..

בעודי נוהג בפקקי המרכז חזרה הביתה.. מהרהר הירהורים לגבי עתיד האהבה שלי עם היאריס.
אוטו כזה חמוד כל כך אמין ונעים לנהיגה. מפתיעה כמה שאפשר לאהוב אותו קטן.
ואז זה הכה בי. כמו ברק ביום בהיר. חייבים למכור את היאריס הכי מהר שאפשר כי המחירון מתחיל לצנוח עכשיו שיוצאים כל הרכבים הקטנים ב60אלף שח.
לאחר דיונים וחיפושים ושיחות עם הבנק וההורים ובירורים להלוואות וחיפוש יום יומיים של מיאטה באינטרנט ובעיתונים.
היעצויות אין סופיות עם און, וגם מחשבות על אימפרזה טורבו/ ליאון קופרה/ גולף GTI וכו'..
וטלפונים ומחירים ומריבות.. כמעט ונכנעתי.
פתאום צץ רכב יד2. שחור!! (נייס!!) ג'נטים שחורים!! (נייס נייס!!!) גג קשיח!! (נייס נייס נייס - מעדיף קשיח- פחות פחד בלב).
התקשרתי. המחיר היה מטורף!! ואמרתי לעצמי זה לא בתקציב. התקציב שלי מאפשר גג בד עד שנת 2007 ולא מעל. וזאת היתה גג קשיח ו2008. ויתרתי התעצבתי וחזרתי לחלומות.
הזמן עבר קצת (חודש בערך).. הייתי כולי עסוק בלימודים ואמרתי לעצמי נעשה בדיקה אולי יש משו חדש מעניין. ולפתע היה. מפורסם רכב 2008 שחור גג קשיח במחיר מצחיק. מיד התקשרתי לשאול מה לא בסדר ברכב. הסביר לי הבחור שהוא כבר בלחץ למכור כי נולד לו ילד נוסף ואין לו איך לקחת 2 ילדים לבית ספר/גן במיאטה וניראה לו שדיברנו לפני חודש חודשיים. אמרתי לו שיכול להיות . ביקשתי שישלח לי תמונות במייל (במודעה לא היה) וראיתי שזאת אותה אחת! היפיפיה שראיתי לפני חודש וחצי בערך. רק במחיר הגיוני! סגרנו שניפגש.

פה החוויה מתחילה בעצם, עד עכשיו הכל הקדמה.
דיברתי עם הבחור. קבענו להפגש. לקחתי מספר רכב ותאריכים והסטוריה זריזה. מיד טלפון לאון - "מכיר רכב כזה וכזה נוהג בו בחור בשם ככה וככה?" און אמר - מברר וחוזר אליך. לאחר כמה דקות און חזר אלי שאינו מכיר את הבחור או הרכב. הסביר שכניראה המצב טוב. מעולה! דיברתי עם הבחור וקבענו בדיקה. במהלך הדרך הצקתי לאון כניראה קצת יותר מידי עד שלא היה לו כח בשבילי ובאחד הימים ששלחתי לו הודעה אמר "יודע מה, אני לא כזה מבין בזה. אבל אני מכיר מישהו שכן. יצור איתך קשר בקרוב". מסתורי..
לאחר כ20 דק' התקשר אלי קונדסון. איש יקר ורחב לב. ענה על כל שאלה שרק צצה לי. התענין בתוצאות הבדיקה בקומפיוטסט ועזר לי להגיע להחלטה, נתן דגשים על מה לבדוק ומה חשוב. הסביר כמה נתונים והפציר בי לא לוותר ולעשות בדיקה נוספת לרכב. בדיקת דיפרנציאל - יצאה תקינה:) נחתמה העסקה מול המוכר והתחיל הבלאגן הביוקרטי של אירגון המזומנים. הלוואה מהבנק, הלוואה מההורים על חשבון היאריס (שעד אתמול לא נמכרה), פגישות ב4 בנקים ביומיים לבירור הלוואות ועצבים והבחור שמוכר את האוטו כבר כמעט וויתר על המכירה מחשש שאני לא רציני. והנה יום שישי לפני 3וחצי שבועות, יש כסף. יש זמן. הסתיימו המריבות עם חברת הביטוח. איך מבקשים ממני לחתום על סעיף שמסיר אחריות למקרה שיחתכו את הגג עם סכין.. גג קשיח.. הלו?? לא משנה. זה נושא לט'רד אחר. - נסעתי לאסוף אותה. מאז הספקנו להיות ב2 מפגשים (לצערי לא היה לי זמן להכיר יותר מידי אנשים באף אחת מהפעמים) מקווה שבמפגש הבא אגיע לבד ועם עודף זמן. נסיעה לצפון. ביקור במעבדה ובטיג. תיכנונים לעתיד. הרשמות לפורום ולמועדון.
והחוויות מתחילות.
כל בוקר מחדש. עובר ליד האוטו בדרך לעבודה - חיוך מאוזן עד אוזן.
מחכה שיהיו לי סידורים/ נסיעות שאהיה חייב לעשות בקוצר רוח. רק להניע אותה. חמודה כזאת. מחכה לי בסבלנות.
שווה את כל השנים וחלומות.
כי חלומות מתגשמים.
ועוד מתגשמים בגדול!!! (עם רכב קטן)

אני רוצה לנצל את במה להגיד שוב תודה לאון ששחרר לי משהו חבוי לעולם הנהיגה. ותודה לקונדי שעזר ותמך והסביר וענה למרות שאני קרציה!

אז לכל הרוכשים החדשים. אל תתיאשו. ואל תבהלו. התחלות קשות = כיף עצום באוטו קטן. לכו על זה. כי שום דבר אחר לא יהיה "זה".

ירון.

[Kundason]

ירון, כולי תקווה שזו תהיה תחילתה של מערכת יחסים ארוכה ארוכה... תודה על המילים החמות.

[ZeD]

אני רק מקווה שזה מספיק ארוך בשבילך....