לאונברסיטה הלכתי ברגל (אפילו לא אוטובוסים) 40 דקות לכיוון, למזלי גם קיבלתי 60% מלגה.
חוסך שקל לשקל בעבודה במשמרות במשך 6 שנים...
הייתה לי רובר 216GSI במשך אותם 6 שנים, שמרתי עליה כמו בובה* והיא לא בגדה - עלויות אפסיות ואהבה אמיתית. (*לא נסעה יותר מ-20 דקות, לא יצאה בגשם, בלילה...)
רק אז התחלתי להרשות לעצמי להשתעשע עם המחשבה שהולכת להיות לי מכונית אמיתית !
לא לקח לי הרבה זמן להחליט שאני רוצה מיאטה NA.
ככ יפה, ככ פשוטה, קלאסית, ספורטיבית, בריטית, 60S-70S.
החיפוש ערך כחצי שנה בהם יום יום חרשתי את אתרי האינטרנט (יד2, קרטל, פוקוס, ידיעות, מעריב, קרלוס, פורומים וכו'...) באובססיה.
לא פעם חשבתי להמשיך לחסוך או לקחת הלוואה ולקנות NB אבל היה יותר מדי מסובך...
בסופו של דבר אחרי חיפושים מרובים ובדיקות רבות הגעתי לכלתי הנוכחית.
מצב מכאני טוב, שמורה ומשופצת, מה שצריך להיות מקורי - מקורי, פשוט....
חשבתי הרבה פעמים לנטוש את החלום, לקנות משהו לבינתיים ואז למצוא NB במחירים נגישים יותר אבל לדעתי (גם בדיעבד) חבל על הזמן...
NA זה הדבר.
הרכב מאד קשה בעיקר עם הצמיגים סוג ב' וחוסר תמיכה אלקטרונית אבל זה כל הכיף בנהיגה, ריכוז מלא ושליטה הכי קרובה לטבע
)
)
) האמת - שלא חיפשתי יותר מדי. ראיתי את הרכב בסוכנות. נכנסתי וסגרתי לאחר שחשתי שזה הדבר הקרוב ביותר להגשמת חלום (בצד הזה של רבע מליון השקלים).
